אות ש (מסכת שביעית פרק ו) א. שָׁלשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית: כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְרָאֵל וְעַד כְּזִיב, לא נֶאֱכָל וְלא נֶעֱבָד; וְכָל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אֲמָנָה, נֶאֱכָל אֲבָל לא נֶעֱבָד; מִן הַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וְלִפְנִים, נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד.

אות מ (מסכת מועד קטן פרק ב) א. מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו, וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ פּוֹעֲלִים – טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.

אות ו (מסכת דמאי פרק ב) א. וְאֵלּוּ דְּבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם: הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָארֶז, וְהַכַּמּוֹן. הָארֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ- כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר

אות א (מסכת שבת פרק טו) א. אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן: קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן, כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו אֵין חַיָּבִין עָלָיו.

אות ל (מסכת סוכה פרק ד) א. לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה; הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה; סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה; וְהֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה.